במדינת ישראל ישנו חוק הקרקעות – חוק שלא שונה כבר המון זמן, ליתר דיוק – משנות ה-40 של המאה שעברה. על פי החוק הזה, כ-90% משטחי הקרקעות במדינת ישראל נמצאים בבעלות מנהל מקרקעי ישראל. מה המשמעות של כך? משמעות הדברים היא כי המנהל יכול לעשות בקרקעות אלו כרצונו כאשר המטרה היא ייעוד השטחים לשימוש ציבורי. כך קורה שבהתאם לצרכי המדינה והרשויות מופקעות קרקעות הנמצאות תחת חסותו של המנהל לטובת שימוש ציבורי.
הדבר האחרון שתרצו להתמודד מולו כבעלים של קרקע הוא הפקעות. מהי הפקעה? הפקעה היא פעולה שמבוצעת ע”י המדינה בה היא לוקחת חלק מסוים מהקרקע לשימושים ציבוריים. הפקעת קרקעות לצרכי ציבור מתרחשת בעת שהמדינה רוצה להשקיע לטובת הציבור בשטח הנמצא בבעלות הפרטית. את ההפקעה יכולה לבצע המדינה גם ללא אישורו של בעל הקרקע ומעל אחוזי הפקעה מסוימים זכאי בעל הקרקע לפיצוי בגין ההפקעה. ישנם שלושה סוגים שונים של הפקעות קרקע: הפקעה רגילה, הפקעה שלא התממשה והפקעה רגולטורית.
מקרים של הפקעת קרקעות מתרחשים אך ורק לטובת הכשרת הקרקע, לצרכי ביטחון או לטובת כלל הציבור ומתרחש בעקבות המלצות ואו דרישות של חברות ממשלתיות בדרך כלל כגון חברת החשמל, החברה הלאומית לדרכים, הוועדה המקומית לתכנון ובניה ועוד. מאחר ומדובר על הפקעה שמטרתה טובת הציבור, לא אחת ניתן לראות כי ההפקעה משמשת לסלילת כבישים חדשים המייעלים את הסדרי התנועה, הקמה או הרחבה של אזורי פנאי ובילוי, הקמה של מרכזי בריאות, מתחמי ספורט, הקמה של פארקים עירוניים וגנים ציבוריים והקמה של משרדים המיועדים לשירות הציבור ואף נמלים.
קבלת פיצוי בגין הפקעת קרקע חקלאית – איך זה עובד?
כאמור, במקרה של הפקעה, לרבות הפקעת קרקע פרטית ברגע שהיא מופשרת, מגיע לבעלי הקרקע פיצוי הניתן על ידי המדינה. השאלה הגדולה שרבים שואלים היא באיזה מצב בעלי הקרקע זכאים לקבלת פיצוי ? על פי החוק בישראל, כל רשות מקומית היא בעלת הסמכות להפקיע כ-40 אחוזים מהקרקע מבלי שהיא מחוייבת בתשלום פיצויים לבעלי הקרקע. כלומר, הפקעה של מעל 40% מהקרקע תחייב בתשלום פיצויים.
דרישת הפיצויים שלכם – עד מתי ניתן להגיש תביעה?
הנטייה הטבעית הייתה לחשוב כי דרישות הפיצויים אינן מתיישנות. עד שנת 2013 היו שופטים שטענו כי ההתיישנות על התביעה רלוונטית ל-7 שנים בלבד מהרגע בו נתפסה החזקה, בעוד היו שופטים שטענו כי מדובר על התיישנות הרלוונטית לשבע שנים מהיום בו סירבה הרשות להעניק פיצוי. אם לא די בכך, שופטים אחרים טענו כי ההתיישנות תקפה לשבע שנים מהרגע בו הקרקע החלה לשרת את הציבור בעקבות תהליך ההפקעה. משנת 2013 ישנה הלכה חדשה שלא בטוח אילו בשורות היא הביאה עמה: תקופת ההתיישנות קוצרה. המשמעות? כעת ניתן להגיש את התביעה עם תפיסת הקרקע על ידי הרשות ומרגע זה תחול התיישנות של שבע שנים.
הפקעת קרקעות חקלאיות במועד ההפשרה – הייתכן?
נדמה כי השאלה שרבים שואלים היא האם הפקעת קרקע יכולה להיכנס כחלק מתהליך ההפשרה. התשובה לכך חיובית. במקרים רבים של תכנון שכונות מגורים ובתכנון של שכונות בבנייה רוויה, יש צורך בהקמה של תשתיות חדשות שתוכלנה לתמוך בכמות תושבים רבה יותר. על כן, מופקעים שטחים לצורכי הקמת כבישים ונתיבים נוספים, מדרכות, שצ”פים ( שטחים ציבוריים פתוחים) קריות חינוך, טיפות חלב ועוד.
